צירוף מדור בירורי שכר קבע בצה"ל לתביעת אשה כנגד בעלה

1.         בפני תביעה למתן צו הצהרתי וצו עשה אשר הוגשה על ידי אישה, התובעת, כנגד מדור בירורי שכר קבע בצה"ל, ולמעשה אם כי לא כך מופיע בכותרת התביעה כנגד מדינת ישראל - צה"ל, הנתבע מס' 1 (להלן - "הנתבעת"), וכנגד אישה לשעבר, הנתבע מס' 2 (להלן - "הנתבע"). בתביעה (סעיף 14) עתרה התובעת לשלושה סעדים עיקריים כדלקמן:

"א.       ליתן פסק דין הצהרתי לפיו זכאית המבקשת (צ"ל - התובעת ח.ר.ר) לקבל ישירות ממדור שכר הקבע 50% מהפנסיה הצבאית המשולמת לנתבע.

ב.         להורות למדור שכר הקבע להעביר את מחצית הפנסיה ישירות לידי התובעת בצרוף תלוש המפרט את התשלומים.

ג.          להורות לנתבע 2  לשלם לידי התובעת את מחצית הפנסיה מיום מתן פסק הדין."

2.         בכתב ההגנה, אשר הוגש על ידי הנתבעת (סעיף 20), טענה הנתבעת, בין השאר, כי בית משפט זה אינו מוסמך עניינית לדון בתביעה ככל שהיא מתייחסת לנתבעת. על טענה זו חזרה הנתבעת גם  בדיון שהתקיים  בפני ביום 25/10/04.

3.         בנסיבות העניין, הוריתי לתובעת להודיע, תוך 30 יום, האם בכוונתה להמשיך בהליך המשפטי, כנגד הנתבעת אם לאו.

4.         התובעת הודיעה, כי לטענתה, הסמכות העניינית לדון בתובענה מסורה לבית משפט זה וכי היא עומדת על בירורה בבית משפט זה. הנתבעת הגישה תגובה להודעה האמורה, בה היא חלקה על טענות התובעת בענין סמכותו העניינית של בית המשפט. התובעת הגישה תגובה לתגובת הנתבעת, ושבה וטענה, כי הסמכות העניינית מסורה לבית משפט זה.

5.         אקדים ואפרט את העובדות הרלבנטיות להכרעה בשאלת סמכותו של בית משפט זה לדון בתובענה, כפי שהן עולות מכתבי הטענות:

5.1        התובעת והנתבע (להלן - "בני הזוג") התגרשו זמ"ז בג"פ ביום 2.10.02.

5.2        עובר לגירושין, ביום 3.6.02, חתמו בני הזוג על הסכם גירושין, אשר אושר וקיבל תוקף של פס"ד בבית הדין הרבני בת"א (להלן: "ההסכם").

5.3        בסעיף 5 להסכם התחייב הנתבע לשלם לידי התובעת, מחצית מהפנסיה המשתלמת לו מצה"ל מדי חודש בחודשו.

5.4        ההסכם לא כלל כל הוראה אופרטיבית בדבר אופן ביצוע התשלום.

5.5        מאז חתימת ההסכם הנתבע אינו ממלא אחר התחייבותו האמורה, ואינו משלם ואינו מעביר לתובעת את מחצית הפנסיה.           

5.6        ביום 30.11.03 פנתה התובעת לנתבעת, בבקשה להעביר לידיה ישירות את התשלומים להם היא זכאית מכח  ההסכם (נספח ג' לכתב התביעה).

5.7        ביום 29.1.04 דחתה הנתבעת את בקשתה האמורה של התובעת  (נספח ד לכתב התביעה).

5.8        בכתב ההגנה, אשר הוגש על ידי הנתבע, טען הנתבע, כי  יש לדחות התביעה באשר ההסכם, כמו גם גירושי בני הזוג היו כתוצאה מהטעייתו על ידי התובעת ובאשר המדובר בהסכם למראית עין בלבד לצורך הגנה מפני נושיו.

6. טענות הצדדים

6.1        לטענת התובעת, לבית משפט זה מוקנית הסמכות לדון בתביעה, וזאת משני טעמים: האחד, הסכסוך בין התובעת והנתבע הינו סכסוך משפחתי אשר לצורך פתרונו יש צורך בצירופה של הנתבעת. כעולה מסעיף 6(ו) לחוק בית המשפט לענייני משפחה, התשנ"ה - 1995 (להלן: "החוק") מוסמך בית המשפט לצרף לתובענה מי שלצורך בירורה והכרעה בסכסוך נדרש שיהיה צד לה. 

            השני, מדובר בתביעה לאכיפת הסכם גירושין, אשר על אף שההסכם אושר בבית הדין הרבני הסמכות לדון בה מסורה לבית המשפט למשפחה.